החלטה בתיק מ"ת 36073-02-13 - פסקדין

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - " חוק המעצרים").

נגד הנאשם, אחמד זובידאת (להלן גם " המשיב") הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: רצח (לפי סעיף 300(א)(2) + סעיף 301 לחוק העונשין), חטיפה (לפי סעיף 369 לחוק העונשין), התעללות בקטין (לפי סעיף 368ג לחוק העונשין) ו השארת ילד ללא השגחה במטרה לנטוש את הילד (לפי סעיף 361 סיפא לחוק העונשין).

על פי המתואר באישום, המשיב ומשפחתו התגוררו בשכנות לבית הוריה של **** (להלן - " המנוחה"), ברחוב אל אמל בבסמת טבעון. בזמנים הרלוונטיים לאישום, המנוחה התגוררה בשכונת אל חטאף בבסמת טבעון, יחד עם ארבעת ילדיה: ודיע (יליד 1993), ז.ז (ילידת 95), ח.ז (ילידת 2000) ו-מ.ז ילידת 2011 (להלן - "הפעוטה"). בין המשיב למנוחה קיימת הכרות רבת שנים שהחלה בעת שהמנוחה התגוררה בבית הוריה.

ביום 4.1.13 התקשרה המנוחה למשיב, בעת ששהתה בביתה, בשעה 18:03, ופעם נוספת בשעה 18:15 ושוחחה עמו. לאחר מכן, הלך המשיב לדודו, ראפע אל אחמד, ולקח ממנו ג'יפ מסוג פולקסוואגן טוארג, ששייך לאבי המשיב. בהמשך, בשעה 18:30 או בסמוך לכך, ובעקבות שיחה עם המנוחה, הגיע המשיב לביתה של המנוחה ואסף אותה ואת בתה הפעוטה. לאחר מכן, ותוך כדי הנסיעה, חטף המשיב את המנוחה והפעוטה והסיען לאזור בית לחם הגלילית. בהגיעו למקום, דקר המשיב את המנוחה כ-13 דקירות באזורים שונים וגרם למותה, זאת בנוכחות הפעוטה. לאחר שדקר אותה למוות, הפשיט המשיב את המנוחה מבגדיה והשאיר את גופתה מוטלת בחורשה סמוך לבית לחם הגלילית.

בהמשך, סמוך לפני השעה 20:00, נסע המשיב לכיוון הכפר איבטין, ביחד עם הפעוטה, ובהגיעו לבית העלמין תל רגב, הוריד המשיב את הפעוטה מהג'יפ, השאירה משוטטת לבדה בכביש בחושך, ונמלט מהמקום.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

עיקר טענות הצדדים מופנות כלפי קיומן של ראיות לכאורה.

טענות המבקשת

המבקשת טענה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית טובה לצורך ביסוס אשמתו של המשיב. המבקשת הפנתה לעדותו של בדר חאלדי, שמצא את הפעוטה באמצע הכביש בסמוך לבית העלמין תל רגב, כאשר כמה שניות קודם לכן, הבחין בג'יפ מסוג פולקסוואגן טוארג נוסע במהירות וללא אורות והעיד כי הבחין שהנהג לבוש סוודר או חולצה לבנה.

המבקשת הפנתה גם לעדותו של חאפז נעראני, בן דודו של המשיב, אשר מסר למשטרה כי בבעלותו של אבי המשיב ג'יפ טוארג, כבר ביום האירוע. בנוסף העד מסר כי שאל את המשיב אם ראה את המנוחה, והוא ענה לו שהסיע אותה עם הבת שלה לאיבטין ונתן לה 200 ש"ח. 

המבקשת הפנתה לגרסתו של המשיב, בה טען כי המנוחה ביקשה ממנו להסיע אותה לאיבטין בדחיפות, הוא נענה לבקשתה והשאיר אותה עם בתה הפעוטה בכניסה לכפר איבטין, נתן לה 200 ש"ח ועזב את המקום. המבקשת הדגישה כי המשיב אישר את עיקר עדותו של בדר חאלדי. כך למשל המשיב קשר את עצמו למקום ולזמן שבהם הבחין בדר חאלדי בג'יפ טוארג נוסע במהירות, סמוך למקום בו נמצאה הפעוטה. המשיב אישר כי הסיע את הפעוטה והמנוחה בכביש איבטין - תל רגב עם המנוחה והפעוטה והורידן שם. בנוסף הוא אישר כי לבש חולצה לבנה, כפי שתיאר בדר חאלדי, הוא גם אישר כי בעת שחזר למקום על מנת לבדוק מה קרה עם המנוחה והפעוטה, הוא עשה פרסה באמצע הכביש ואז הגיע רכב מולו והבהב לו עם אורותיו, כפי שעולה מעדותו של בדר חאלדי.  

בנוסף המבקשת הפנתה למציאת כתמי דם של המנוחה על בגדי הפעוטה וגם בתוך הג'יפ.

המבקשת הפנתה גם למחקרי תקשורת, לפיהן היה קשר טלפוני בין המנוחה למשיב באותו יום סמוך לפני השעה 18:30, והשיחה האחרונה שבוצעה מהטלפון של המנוחה הייתה לג'לאל בשעה 18:32 ומאז לא יצאו או נכנסו שיחות לטלפון של המנוחה, מה שלטענת המבקשת מאמת את העובדה כי המנוחה נרצחה בין השעות 18:32 ועד 20:00, הזמן בו נמצאה הפעוטה.

המבקשת הפנתה גם לנתון לפיו בזמן הרלוונטי לרצח, המשיב אוכן באזור בית לחם הגלילית, האזור בו נמצאה הגופה, זאת בניגוד לגרסתו לפיה חזר לביתו לאחר שהסיע את הפעוטה והמנוחה.

המבקשת הפנתה גם לגרסתו של המשיב בפני המדובבים, בה הוא קושר את עצמו למקום הרצח, אך סיפר כי אנשים אחרים הם אלו שרצחו את המנוחה.

המבקשת הוסיפה כי שאר כיווני החקירה אליהם הפנה המשיב (כגון מעורבותם של בנה, אחיה ובן זוגה של המנוחה ברצח) נבדקו ונשללו.

לעניין עילת המעצר, המבקשת טענה כי קמה עילה לנוכח המעשה הקשה המיוחס למשיב, ולנוכח חזקת המסוכנות הסטאטוטורית אין חלופה שתוכל לאיין את מסוכנותו, וכן אין חלופה שתוכל לאיין את החשש להימלטות מהדין.

טענות המשיב

המשיב טען כי התשתית הראייתית הלכאורית נגדו היא חלשה מאוד, ובכך מצדיקה את שחרורו למעצר בית.